|
"על צד שמאל..." הפך למגזין יומי באתר החדשות NEWS1
לכניסה למהדורה המעודכנת של המגזין לחצו כאן
|
|
| גיליון 141 - 29 בינואר 2009 |
|
 |
שמאל? רק עם הצבעה!
מאת נפתלי רז
הסקרים מנבאים ממשלת ביבי-ליברמן-חרדים - ואנשי שמאל יימנעו מלנסות לשנות את רוע ה"גזירה" ולהצביע? ומה תגידו לילדיכם, כשיישאלו בעתיד "איפה הייתם כשנבחרה הממשלה שמוטטה את ישראל"? ומה תגידו לעצמכם - שהלכתם לים? אה, קול אחד לא ישנה? אז במה קולך סמוק יותר? גם החברים רוצים לים... הפעם כולנו, אנשי השמאל, נצביע!
את מחיר הפיטורים משלמים גם העובדים
מאת תמי מולד-חיו
הנפגעים הראשונים מהפיטורים ההמוניים הם המפוטרים עצמם. 17,500 אישה ואיש איבדו את מקום עבודתם, מקור הכנסתם במהלך חודש דצמבר, מאז יולי יותר מ- 90,000 אנשים נזרקו אל מעגל האבטלה. אנשים אלה ובני משפחותיהם ימצאו מערכת דמי אבטלה שאינה ערוכה לקלוט אותם.
ימים של שקט
מאת אברשה טנא
תמו ימי הקרבות. אחרון החיילים פינה כבר את רצועת עזה. צה"ל נסוג והותיר אחריו אדמה חרוכה. כמה מַבעית להיווכח כי דבר לא השתנה. בעוד פחות משבועיים - הבחירות. כל-כך מהר שַׁבנו לַבִּיצה הפוליטית שלנו, על כל החבטות הַמֻּכָּרוֹת, על כל הדשדוש הנורא במי האפסיים.
סיום העימות עדיין מעבר לאופק
מאת דן בבלי
בימים הראשונים שלאחר הפסקת האש ניתן היה לקוות כי יהיו נבחרים ומעצבי דעת-קהל בישראל שיצהירו כי הגיע העת לעשות שלום. למרבה הצער, קול כזה לא נשמע. לא הייתה הכנה עניינית ליעדים המדיניים בסיום המאבק האלים, וכיצד תכלכל ישראל דרכה לביצוע הנושאים שיביאו לשלום אמיתי ומתמשך.
אובמה והסכסוך הישראלי-פלסטיני
מאת יאיר ינוב
האם יש לאובמה סיכוי להביא את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לכלל פתרון? התשובה איננה חד-משמעית. המציאות שהתפתחה מאז מלחמת 67 איננה מקלה, ואף מקשה ומכבידה. רוב הציבור בשני הצדדים, או שנואש מהיכולת להגיע לפתרון או שאינו מאמין כי הדבר אפשרי.
פרצופה של המדינה
מאת יפעת סולל
אל מול פני הזוועה, כמו למראה הרוע המוחלט, אדם חייב להסב את פניו. הרבה פעמים מצאתי את עצמי מסיבה את פניי מהמסך בשבועות המלחמה, לעתים מהמסכים של תחנות השידור הזרות, אשר הביאו את אימת עזה בישירות מצמיתה.
"להישאר אנשים הגונים"
מאת גדעון ספירו
גלי ההדף המכוערים של אורגיית ההרג וההרס שצבא הפלישה הישראלי הפעיל על רצועת עזה, חודרים לכל מעגלי החיים בישראל. ראשון לכולם, בצבא עצמו.
הנה מוטלות גופותינו שורה ארוכה
מאת בת-שבע שפירא
ראה הנה (אמרה הילדה
אמרה אחותה הגדולה
אמר האח הקטן [הגדול מת קודם]
אמרה אמא
אמרה סבתא)
מוטלות גופותינו שורה ארוכה.
זו היתה הצודקת במלחמות
מאת: דני זמיר
זו היתה הצודקת במלחמות - אמרו בסבר פנים חמור, המנהיגים
זו היתה הצודקת במלחמות- מלמלו בכאב, החילים הפצועים
זו היתה הצודקת במלחמות- חשבו ההורים ובהו במסכים המרצדים
זו היתה הצודקת במלחמות- ובעזה ערמו את גוויות הילדים המתים.
השוֹק הפרטי שחטפתי במלחמה
מאת איתן קלינסקי
לקראת סיום המלחמה "ביליתי" בחדר ניתוח בבית חולים בת"א. בשלבי ההכנה לניתוח ניסה הרופא לפתח איתי שיחה, כנראה כחלק ממאמץ ההרגעה של רופא המבקש להרגיע פציינט מתוח. הרופא תמה, איך אני - שנראה יהודי סמפטי - יכול לדאוג באלו הימים לתנאים שבהם נתונים ילד פלסטיני ורופאו בבית החולים בעזה. עד עכשיו קשה לי להשתחרר מהעובדה שהשיחה התנהלה ביני ובין רופא, שמצא לנכון להקדיש לי מעבר לזמן הקצוב, כי הוא רוצה "להציל את נשמתי המשוטטת בחיק השמאל ההזוי".
אל תגידו לא ידענו
מאת עמוס גבירץ
מניין ההרוגים בעזה 1,314 איש (נכון ל-19.1.2009), מתוכם 412 ילדים ו-110 נשים. לפי הערכה, כ-900 מההרוגים היו אזרחים שלא לקחו חלק בלחימה. מספר הפצועים 5,300, מתוכם 1,855 ילדים ו-795 נשים. |
|
| |
|
|
| גיליון 140 - 22 בינואר 2009 |
|
אימג' יומי של דוד טרטקובר.
לבלוג המלא
הפגנה ביפו: תיעוד מצולם |
סיוע חירום לארגוני החברה האזרחית
מאת תמי מולד חיו
חובתה של מדינה שהפריטה חלק ניכר מהשירותים החברתיים - לסייע לארגונים המחליפים אותה. היה עדיף, כמובן, אם המדינה עצמה היתה מטפלת בכל הצרכים של הציבור. אבל כרגע - לא רק שאינה מעוניינת, נראה שגם אינה ערוכה לכך. ולכן, אין מנוס אלא לתמוך בארגונים. למדינה החפצה בדמוקרטיה פעילה יש צורך אמיתי בחברה אזרחית חזקה ומתפקדת - כזו המשמיעה את קולו של הציבור.
שוב ניצחנו במלחמה, שוב הפסדנו במדיניות
מאת נפתלי רז
במלחמת עזה שתמה השבוע, יחסי הכוחות היו כה בלתי שקולים שכמעט מביך לדבר על נצחון צבאי. אבל אחרי הפיאסקו של מלחמת לבנון השניה אנחנו זקוקים לטעם הנצחון. ואיפה הזרוע המדינית? האם לאחר שהוכחנו שוב ושוב אומץ בלחימה נמצא סוף סוף בקירבנו גם את האומץ לשלום?
טרור הוא טרור הוא טרור
מאת שי שוהמי
אם החליטה המדינה להתגונן ולהגן על אזרחיה על ידי נקיטת פעולות אלימות הפוגעות באוכלוסיה האזרחית, ללא כל פרופורציה לפעולות המכוונות כלפי אזרחיה, או להשגת מטרת הפעולה (שהיא פגיעה בתוקפן), היא הפכה את עצמה למדינת טרור ומשכה במו ידיה את השטיח מתחת לשלילת הטרור החמאסי. טרור של מדינה אינו מוצדק יותר מטרור של קבוצות או של יחידים.
ההסברה הישראלית: לא מתנצלת, תוקפת, נבזית, מטופשת - מקרה ד"ר אבו אל עייש כמבחן
מאת ד"ר דוד אדלר
מילא שהממונים על התעמולה מניחים שהצופים מטומטמים (חלק מהצופים אפילו רוצים להיות כאלה – עובדה, הם חוזרים ומשננים את הדברים ההזויים האלה). אך מה באשר לכתבים? העורכים? ובטלביזיה - גם המגישים? הרי הם מכירים את כל ה"טריקים-שטיקים" האלה. אין להם שום כבוד עיתונאי?
בור כרה ויחפרהו....
מאת יגאל לביב
תוצאת לימוד הלקח שביצעה ישראל על החמאס גרמה להחלשת שליטי המדינות המתונות: קטאר ומאוריטניה שעברו למחנה האיראני-סורי ומצריים שנאלצה להזעיק את מדינות אירופה להצלת שלטונו של מובארק.
"ניצחנו"?
מאת גדעון ספירו
ניצחנו אמר אולמרט והחמיא לביצועי הצבא בעזה שניהל את המערכה "בתחכום". האם אפשר לדבר על תחכום כאשר מתאבק סומו נשכב על איש רזה ומוחץ אותו? האם באמת "ניצחנו"?
הקצבים
מאת מיכאל שרון
כמו כל פעלול, כמו כל פעילות קודחת שהיא ניסיון לחולל אפקט מרשים ולא מדיניות, האפקט, מתועב ככל שיהיה, מוגבל רק לזמן ביצועו. וגם כאן עולם חזר למנהגו, ויתרון המנדטים של הטבח התאפס מייד עם הפסקת האש.
|
|
| |
|
|
| |
|
|
.jpg)
 |
זה לא ייגמר עד שנדבר
מאת נפתלי רז
זה לא ייגמר עד שנדבר - לטעמי זו מדבקת-הרכב הטובה ביותר של מחנה השלום, תוצר הארגון הטראגי ביותר של מחנה השלום - פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני בעד שלום. כמה פשוט - וכמה מדויק: זה לא ייגמר - עד שנדבר.
הפתרונות הצבאיים נכשלו
מאת עודד קורצ'ין
הפיכתה של החברה הישראלית למילטריסטית, משמעותה שהפתרונות הצבאיים הופכים לאופן המרכזי שבאמצעותו מנסה ישראל להשיג מטרות מדיניות. אך ראוי להעלות תהיות בנוגע ליעילותה של הדרך המוכרת, שעד כה נכשלה כשלון חרוץ. ספק אם ישראל מסוגלת בכח הזרוע לחולל שינוי ארוך טווח שיפסיק את ירי הקסאמים לישראל לאורך זמן.
ההבדל ביננו לבינם
מאת מנשה בן-מאיר
כבר מאה שנה ויותר מתחוללת כאן הקזת דם הדדית. מי מקיז יותר? מי יותר ברברי? מי חס יותר על תינוקותיו? ועל התינוקות של הצד השני? אני לא בטוח שאפשר לתת לכך תשובה חד משמעית. דומה כי אומות העולם נקעה נפשם מסיכסוך הדמים הזה. אך האצבע המאשימה מופנית במיוחד כלפי ישראל.
אור בקצה המנהרה?
מאת אברשה טנא
אין כאן שאלה כְּאֵבוֹ של מי גדול יותר. גם הדיון מי צודק ומי התחיל ומה הם המניעים והיכן מָלאה סאת הסבל - הוא עָקָר. כמעט מיותר! היום עומדים כאן, זה מול זה, שני עמים מדממים, כועסים, חסרי אֵמון, למודי אכזבות. היום נפתח צוהר זעיר בחלון ההזדמנויות הֶעָצוב שלנו.
ומה צריך לקרות עכשיו?
מאת דורית אמיר
אני כן רוצה לדבר על שלום ועל עשייה במישור האישי (כן, עם כל הפסימיות - יש בי עדיין איזושהי תמימות). היעד העיקרי של כל מלחמה הוא להביא לשינוי במצב הקיים. אולי זה הזמן לדבר על שינוי שיבוא מתוך הסתכלות פנימית, ולא רק חיצונית. חורבן והרס קיימים גם במישור הפנימי.
גַּם לְיַלְדֵי עַזָה סוֹף סוֹף זִקּוּקִין
מאת דוד אדלר
גַּם לְיַלְדֵי עַזָה סוֹף סוֹף זִקּוּקִין
אַךְ בְּהָרִימָם אֶת רֹאשַׁם לַּשָּׁמַיִם
פֶּצַע זוֹרֵחַ פָּעֲרוּ אֵלֶּה בַּלְּחָיַיִם.
הָאֲסַפְסוּף שֶׁל יְמֵי אֶתְמוֹלִים
נִהְיָה הָעַם בְּאֵלֶּה הַיָּמִים.
פקודות בלתי חוקיות בעליל
מאת איתן קלינסקי
שְׁמוּאֵל נָתַן לְשָׁאוּל
פְּקוּדָה בִּלְתִּי חֻקִּית בַּעֲלִיל
לְהַכּוֹת אֶת עַם עֲמָלֵק
וּלְהַחֲרִים כָּל אֲשֶׁר לוֹ
לא לַחֲמוֹל עָלָיו וּלְהָמִיתוֹ
מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה
מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק
מִשׁוֹר וְעַד שֶׁה
מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר. |
|
הפסל הסביבתי "בחירה" נעשה השבוע, לא כן?...
ענת שפיר, פעילת מחסום WATCH, פיסלה אותו ב-2007 >>>
|
 |
|
| |
|
|
| |
|
|
| גיליון 139 - 15 בינואר 2009 |
|
שריף סרחאן הוא אמן פלסטיני שחי ועובד בעזה, מצלם את עזה תחת ההפצצות.
אמניות ואמנים נקראים לייצר גלויות שמתייחסות ומגיבות לצילומים. הגלויות תוצגנה בחלל התצוגה של זוכרות לצד הצילומים ונפיץ בעותקים רבים.
מי יפסיק ראשון? קסאמים בשדרות |
יהודיה ופלסטינית יחד, בשם ישראל - זו התקווה!
מאת נפתלי רז
השנה אני מוכן לסבול זמרים בצרפתית וליצנים ביוגוסלבית - רק בשביל לראות את ניני ועווד שרות יחד במוסקבה! יהודיה ופלסטינית יחד, בשם ישראל - זו התקווה! דווקא אחרי המלחמה, דווקא מול המצ'ואיזם המתלחם החמאסי והצה"לי, דווקא נגד הליברמנים והמפאיניקים, דווקא במוסקבה.
הערות על פוליטיקאים ועל ציבור בזמן מלחמה
מאת תמי מולד-חיו
הם לא יצאו למלחמה בגלל הבחירות, הבחירות הגיעו במקרה מיד בזמן המלחמה. הם לא מתחמקים מלדבר על כלכלה וחברה זה רק בגלל שיש מלחמה. והציבור אולי אינו מטמטם אבל אנחנו כנראה עוורים אם אנחנו לא מרימים קול צעקה עד לב שמיים ודורשים לדחות את הבחירות.
על "עופרת יצוקה", הפטריוטיות ו- 1984
מאת שי שהמי
את מי משרתות המלחמות? מי זקוק לאוייבים תמידיים? עבור מי התקדמות לשלום מהווה סדין אדום ואיום קיומי? איני טוען שאנו מייצרים במכוון מלחמות. אני טוען לעומת זאת שאיננו פועלים ברצינות למנוע אותן. שאיננו בוחנים ברצינות חלופות של שלום או של הסדר
השמאל הציוני עקבי בעמדותיו ואינו דוגל ב"הכל או לא כלום"
מאת דוד אדלר
הכתישה הייתה צריכה להיפסק אחרי המכה הראשונה, ואם לא אזי אחרי היוזמה הראשונה להפסקת אש. מדוע ישראל, שנהגה איפוק מוגזם לפני תחילת המערכה, אינה יכולה לנהוג עתה בריסון, במידתיות ובהתניית הפעלת כוחה בהתנהגות הצד שכנגד?
פולחן המוות
מאת גדעון ספירו
כמעט וודאי, שמרבית המטכ"ל בעוד שנים לא רבות יהיה מורכב מאנשי הכיפות הסרוגות, שנשמעים קודם כל לרבנים, בעיקר שעה שיעמדו מול פקודות נוגדות אמונה דתית. מי שרוצה לדעת כיצד ייראה עולמו הרוחני של מטכ"ל המורכב ממי שהיו פעם נוער גבעות פרוע, מופרע ומתפרע, ראוי שיקשיב להספדים שנישאו בהלוויות.
הביצה או התרנגולת?
מאת יגאל לביב
רוב מחנה השמאל יסכים כי הכיבוש הוא אבי כל הצרות שלנו. האם בדקו אם עצם הפתיחה במלחמת הכיבוש היתה מוצדקת?
לכובע שלי שלוש פינות!
מאת יונה ברגור
החמאס רוצה להפסיק; החמאס רוצה להמשיך; אם הוא רוצה להפסיק, אז כדאי להמשיך; אם הוא רוצה להמשיך, אז כדאי להפסיק....
|
|
| |
|
|
.jpg)
גיאוגרפיה של כליאה המונית
אורן יפתחאל |
בימים אדומים של פרעות ודמים
מאת נפתלי רז
בימים האחרונים אני מוצא עצמי מזמזם שוב ושוב את "בימים אדומים של פרעות ודמים". ימים אדומים - בישראל ובעזה. פרעות - בישראל. דמים - בעזה.
פרעות - בישראל: נגד המפגינים להפסקת-אש (במצעד בת"א, חברי "זו ארצנו" שהבחינו בדגל ישראל שהנפתי על הג'יפ, מחצו את הרכב בבעיטות); נגד העיתונאים הבודדים החולקים על המשך המלחמה (וגם הטוקבקים אצלנו מחריפים, בהסתרת השם, כמובן); נגד ערביי ישראל (בנצרת, ובכלל); ועכשיו גם נגד מפלגות ערביות (כתבתי מראש לאופיר פינס, הח"כ הערכי האחרון ב"עבודה", שפסילה תדחוף את ערביי ישראל להחרמת הבחירות, ותקטב עוד יותר. פינס העביר לכבל - שתמך בפסילה...).
אין גבול לציניות
מאת יפעת סולל
שיא הציניות: "ישראל שוקלת להגיש תלונה רשמית על שימוש חמאס במתקני האו"ם" – זו היתה התגובה של דובר צה"ל, ביום שלאחר ההפגזה הישראלית על בי"ס של האו"ם. בהפגזה נהרגו 43 אזרחים שברחו מבתיהם מפחד ההפגזות, ומצאו מקלט בבית-הספר.
הרהורים באפלה
מאת זכריה פלווין
ישראל נקלעה למצב עגום. החמאס מוכן להקריב רבים מתושבי עזה למען שלילת הלגיטימיות של ישראל בקרב אומות המערב. מנהיגי ישראל נשאבו אל תוך המלכודת הזאת, בתמיכתם המיוסרת והנמרצת של רוב אזרחיה.
אנחנו הורגים בעזה מתוך רצון לנצח את החמאס; בפועל אנו מפסידים את מדינת ישראל.
שלום לעם ישראל
מאת עבד א-סלאם נג'אר
שלום לעם ישראל, שמאל וימין, שלום לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. ראשית כל אני רוצה לברך אתכם, בתור פלסטיני, על האחדות שאתם מגלים בתוך עם ישראל. ובנוסף - על הניצחון שלכם במלחמה על עזה, למרות שהמלחמה כאילו עוד לא נגמרה. ניצחון יש לכם "בכיס".
הפראות
מאת מיכאל שרון
עד למוצאי-שבת נהרגו בעזה יותר מ-850 אנשים (מתוכם כ-300 ילדים), וכ-3500 ניפצעו. צעיר ממכרי העובד במסעדת יוקרה תל אביבית, אף שהוא מתכונן לבחינות הקשות של רואי החשבון, סיפר לי כי הוא ממשיך לעבוד במסעדה כי "מעולם לא גרפו כסף כמו ברגעים אלה, הקהל קורע עכשו את המסעדות ומפוצץ סכומי עתק על סביאה, זה הזמן לעשות סטיפה".
תְּפִלָּה כְּלוּאָה
מאת איתן קלינסקי
יוֹמִי כָּפוּף בְּמִדְרוֹן עָקָר
כָּפוּת לְלַיִל מַשִּׁיב כּוֹכָב
טוֹוֶה סוֹרְגֵי כְּלָאַי
זוֹקֵף רָאשִׁי סוֹהֲרַי
בַּל יַגִּיהוּ פְּנֵי אֱלוֹהַי
בַּל יַשְעֶה לִבּוֹ לִתְפִלּוֹתַי
לָאַחוֹת מַהֵר אֶת כָּל קְרָעֵי שָׁמָיו
לִתֵּן אַחְוַת אִמָּהוּת לְשָׁרָה וּלְהָגָר
|
|
| |
|
|
.jpg) |
זיכרונות אלג'ירים
חומר למחשבה ישראלית
מאת יאיר צבן
דצמבר 2000. דמדומי שלטונו של ברק. ביום רביעי, ה-21 באותו חודש, לקראת חצות, נכנסתי לשיחה עמו. ראיתי על שולחנו את הספר – מלחמה פראית לשלום - מלחמת אלג'יריה 1962-1954, והערתי כי חובה על כל מדינאי ישראלי לקרוא אותו. ברק הסכים איתי, והוסיף: "עם כל השוני בין שני הסכסוכים – הסכסוך האלג'ירי הוא הדומה ביותר לסכסוך שלנו עם הפלסטינים, והספר הזה ממחיש זאת". |
|
 |
מבוי סתום בעזה – לחפש דרך שלישית
אריה ארנון
ישראל הצהירה כי התקיפה בעזה מכוונת כנגד החמאס ולא כנגד העם הפלסטיני. ישראל הפתיעה במוצ"ש שעבר בתקיפה אווירית קטלנית, עברה למהלך יבשתי ראשוני אחרי כשבוע, כשבתווך כל העת המוני אזרחים שאינם שייכים לכוח המותקף. הדיון הציבורי בישראל מתמקד כבר שבועיים בזוית ישראלית בלבדית, מתעלם ממה שקורה בצד השני ובמיוחד נמנע בעקביות מלדון בקשר שבין מדיניות ומלחמה. |
|
בוחן פתע בהבנת הנקרש
מאת דורון רוזנבלום, "הארץ"
הזמן המוקצב: 45 שניות מהישמע האזעקה
מי יפצה את הרשויות המקומיות על נזקי הטילים?
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), מתריעה: ברשות המסים אין עדיין מנגנון לפיצוי מהיר של הרשויות המקומיות על הרס תשתיות ומבני ציבור שנפגעו מירי טילים. |
הכרוניקה שהובילה ל"עופרת יצוקה"
מאת יריב מוהר
למי שרוצה להפסיק להיות מואכל בחצאי אמיתות ולקבל רקע מורכב קצת יותר למבצע: תוכנית ההתנתקות – ישראל מפרקת את ההתנחלויות האזרחיות בלב עזה, אך במקביל שומרת על שליטה בגבולות של עזה עם הים והאוויר. זו שליטה צבאית על הקשר בין עזה לעולם החיצון – שליטה ישראלית קבועה על המרחב הטריטוריאלי הימי ועל המרחב האווירי של עזה. מדובר בפגיעה בריבונות של היישות המדינית שכיביכול התנתקנו ממנה. |
|
|
כמה אוגדות למצפון?
מאת אורי אבנרי
לפני כמעט שבעים שנה, במהלך מלחמת-העולם השנייה, התבצע פשע מחריד בעיר לנינגרד: במשך אלף ימים החזיק "הצבא האדום" את מיליוני אזרחי העיר כבני-ערובה ונאבק בצבא הגרמני מתוך ריכוזי האוכלוסייה. לגרמנים לא הייתה ברירה אלא להפציץ ולהפגיז את האוכלוסייה ולהטיל עליה מצור מוחלט, שבו נספו מאות אלפים. פשע דומה התרחש באנגליה. כנופיית צ'רצ'יל התחבאה בקרב אוכלוסיית לונדון והפכה את מיליוני האזרחים למגן חי. הגרמנים נאלצו להפעיל את חיל-האוויר שלהם ולהפוך את העיר לעיי-חרבות.
|
|
|
המשבר הכלכלי לא יצא למילואים
תמי מולד-חיו
המשבר שנוגע לכל אדם החי בישראל דורש טיפול לא פחות מהמצב הבטחוני בדרום. המשבר והמצוקה לא יצאו למילואים, אך בעוד תשומת הלב הפוליטית והתקשורתית כולה נתונה למערכה בדרום, עסקים ממשיכים להיסגר, קרנות הפנסיה ממשיכות להפסיד והעוני והמצוקה מחריפים. גם בדרום. |
|
| |
|
|
.jpg) |
יום שחור
מילא מצורעים, מילא מדממים, אבל גם וגם?
דווקא יש מה לעשות!
מאת נפתלי רז
בשבת 10.1.09, יממה אחרי שממשלת ישראל דחתה החלטה מפורשת של מועצת הביטחון של האו"ם בדבר הפסקת אש בעזה (ולמרות היותי אופטימיסט חסר תקנה) - אני חוזה שחורות. הפעם הפרנו החלטה שנתמכה על-ידי ארה"ב (שרשמית - נמנעה, ולא הטילה וטו, לראשונה מזה שנים רבות, ומזכירת המדינה רייס הביעה תמיכה). "אום שמום"? "לא חשוב מה יגידו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים"? - ואולי רצוי לזכור מאיפה מגיעה החיטה שלנו? והמענקים? וההשקעות? והדלק? והמטוסים? והטנקים (למרות גאוות המרכבה...)? והתחמושת? |
|
עצרת יהודים וערבים:
"שכנים למען השלום"
כ-350 איש החזיקו ידיים ויצרו שרשרת אנושית לאורך הכביש המרכזי בוואדי ערה. המפגינים הסבירו כי לא באו למחות נגד המבצע בעזה אלא רק כדי לחזק את דו-הקיום בין היהודים לערביי ישראל. |
יומן מלחמה משדרות
נעמיקה ציון, יום שישי, 8.1.09
"אני מדבר עם אנשי שדרות ולכולם חזר הסומק ללחיים", התרברב פואד אצל רזי ברקאי ביום השני למלחמה. "ככל שהמהלומה כבדה יותר - כך מתרחב הלב". אז זהו, שלא כולם פואד, לא כולם. וגם אם אני קול בודד בשדרות רבתי, ואני לא – מן הראוי שישמע. לא בשמי ולא למעני יצאתם למלחמה הזאת. מרחץ הדמים המתנהל מזה שבועיים בעזה הוא לא בשמי ולא למען ביטחוני. בתים הרוסים, בתי ספר מופצצים, אלפי פליטים חדשים - הם לא בשמי ולא למען ביטחוני. |
|
נגד המלחמה -
בצדק, אבל בלי סטייל
צילם יוחאי עילם |
הנקם אינו פיתרון
מאת עמוס גבירץ
עת הנקם הגיעה. אחרי שנים של יריות קסאמים ותגובות של פגיעות בלוחמים ובאזרחים עזתיים, יצא צה"ל למלחמה כוללת בחמאס ובארגוני הטרור האחרים בעזה. צה"ל החמוש בכלי הנשק המתקדמים ביותר, נגד ארגוני טרור המצוידים בנשק פרימיטיבי. והתוצאות בהתאם. מאות הרוגים ואלפי פצועים מתקיפות אוויר וקרקע בעזה בשבועיים, והרס נורא. |
|
| |
|
|
| |
|
|
.jpg) |
ברק בעמדת זינוק
מאת: אברהם גל
ניתן להכביר בתיאורים מזעזעים לגבי הנעשה בעזה/עוטף עזה; אפשר להרבות בנימוקים שכלתניים של בעד ונגד מלחמת עזה; וניתן לגנות, לשבח, לזקוף קומה, להשתוחח, להרעיף סיסמאות ולשורר. ובעוד הכלבים נובחים – השיירה עוברת. המציאות נוצרת ומתעצבת (תרתי משמע).
|
|
| קראו את המהדורה השבועית המופיעה לאחר העדכון היומי של יום שישי |
הפטריוטיות שלנו זועקת - שלום!
מאת: אריאלה שינוק
היום ה – 12 ללחימה בעזה. עד כה לפחות 489 הרוגים בעזה, מתוכם 30 נשים, 86 ילדים, 2700 פצועים מתוכם 250 קשה. בישראל 9 הרוגים, 65 פצועים מתוכם 4 פצועים קשה ואחד אנוש. השעה 10:10. מספרים הם דבר יפה, ניתן לשחק בהם: לחסר, להוסיף, לכפול, לעשות סטטיסטיקות, מאזנים.... אבל מאחורי כל מספר ומספר כזה. כן כל מספר ומספר, עומד אדם. בן אנוש.
|
|
כתבו מסר אחר לילדי ותושבי עזה -
פסקה קצרה, מסר של הזדהות של הבנה של תקווה. כדי שהיאוש לא יהיה טוטאלי
 |
סברה ושתילה 09'
אורי אבנרי
אבי רצון ("רק השמאל יכול", nrg, 6.1) עושה לעצמו עבודה קלה: הוא מצייר תמונה שלא תואמת את המציאות, ואחר כך מסיק ממנה את המסקנות המבוקשות. רצון מתלונן על העדר המחאה על המלחמה הנוכחית. "בקושי 40 מפגינים בכיכר רבין, מהם 30 שגרים בסביבה", הוא מדווח. כל זה, לדבריו, אחרי הפצצה של המסגדים ובתי הספר בעזה, הריגת משפחות שלמות והריסת שכונות צפופות. "איפה אלי גבע ועמרם מצנע של המלחמה הזאת?", הוא קורא, "איפה אורי אבנרי מביירות?". |
|
 |
שנאה עזה למלחמה
מאת: גדעון ספירו
כאשר ארי שביט מדבר על "ישראלים שונאי ישראל" המתנגדים למלחמת עזה הוא קרוב לוודאי מתכוון גם אלי. תיקון קל: אינני שונא את ישראל באופן כוללני, אלא רק את ישראל הגזענית, המתנחלית והכוחנית. יש ישראל שוחרת שלום וזכויות אדם, שהיא לצערי היום מיעוט, אותה אני מאד אוהב.
|
|
|
אל תגידו לא ידענו
מאת: עמוס גבירץ
ביום שלישי, ה-30.12.2008, תקפו ספינות חיל הים את הספינה "דיגניטי" (Dignity) ששטה לעבר חופי עזה, כשעל סיפונה 3 טון ציוד רפואי ורופאים, עיתונאים ופעילי זכויות אדם. זה היה כאשר הספינה הייתה במים בינלאומיים, כ-90 מייל ימיים מהחוף. ספינות חיל הים ירו אש חיה, שפגעה במים בקרבת הספינה, והתנגשו בה פיזית שלוש פעמים, תוך גרימת נזק חמור וסכנה של טביעה. "דיגניטי" נאלצה לבסוף לשוט לנמל צור בלבנון. |
|
תוכניות תקשורת בהשתתפות הציבור:
כתבו למערכות העיתונים, השמיעו קולכם מעל גלי האתר, הוסיפו תגובה באתרי החדשות
|
ינצח האדם
אורי יזהר
בבוקר פסטורלי שקט אני נוסע
דרומה, עובר את קריית מלאכי בואכה
קריית גת ומסתכל ימינה. משם, מעבר
לעצים ולנוף המרגיע צפוי המוות
להגיע רכוב על כנפונים נהדף
בכוח החיבור שבין חיי עליבות
ומצוקה לאמונה הדוקה.
|
|
ציור קריקטורה: ארנון אבני, נירים - עוטף עזה (פורסם גם ב"הדף הירוק", שבועון הקיבוצים). |
 |
|
| |
|
|
| |
|
|
| גיליון 138 - 8 בינואר 2009 |
|
| |
|
|
מי מנצח במלחמה על דעת הקהל?
אמנים מרחבי העולם העלו לאינטרנט פוסטרים וקריקטורות להדפסה וחלוקה חופשית בהזדהותם עם סבל העם הפלסטיני.
בתמונה: קריקטורה של גרהאם לינהאן, בריטניה
|
בארץ הקסאם
מאת נפתלי רז
בשעות היום קולות המלחמה הם בומים על-קוליים של מטוסים, וטרטורי מסוקים. בשעות הלילה - יציאות מרוחקות של תותחי צה"ל. מזה כחודשיים חזרתי לחיות בנגב הצפון-מערבי - אני עובד בניצנה, וחי במשאבי-שדה. המרחק מה"ברך" הצפונית של רצועת עזה לבאר-שבע, 45 ק"מ, זהה למרחק מה"ברך" הדרומית ברצועה - לביתי. למרבה המזל, לא כדאי לחמאס לירות לעבר ישוב קטן בלב המדבר. באר-שבע ואשדוד, שלא לדבר על אשקלון ושדרות - מפתות יותר. |
|
לא "מלחמה", לא "ניצחון" ולא "הרתעה"
מאת גבי שפר
רוב הפרשנים של הלחימה בעזה הם אנשי צבא בכירים בעבר ובהווה, ועיתונאים, המשמשים למעשה כדוברים בלתי רשמיים של מערכת הביטחון הישראלית. כאשר כל אלה מדווחים על מה שקורה, או מספקים תחזיות על מה שיקרה, הם מושפעים עדיין מהחשיבה הצבאית המקובלת, ומשתמשים בשפה הצבאית המקובלת. מקרה של ההתנגשויות הנמשכות עתה בין צה"ל ובין החמאס והארגונים הפלסטינים האחרים בעזה, החשיבה הצבאית המסורתית והשימוש במונחים האלה - אינם במקומם.
|
|
פוסטר של חסאן מוסאזאדה מאיראן |
ללכת שבי אחרי המלחמה
מאת אמל אבו-זידאן
נולדנו מרחם המלחמה, גדלנו עם המלחמה, ואנחנו חיים בצל המלחמה, או במצב מלחמתי. זוהי תמצית חיינו, יהודים וערבים החיים בארץ הנחשבת לקדושה ביותר לבני שלוש הדתות המונותיאיסטיות. המלחמה הפכה למשתנה קבוע ומרכיב עיקרי בהיסטוריה של שני העמים. לימים הם גם זיהו את המקום שידע רק מלחמה משחר ימיו. הזיכרון הקולקטיבי שלהם גדוש במלחמה. המלחמה משליכה על הכול ומכילה הכול. מרוב מלחמה שכחנו מהשלום. |
|
"...כי מלאה הארץ חמס"
מאת אברשה טנא
כאשר האיבה רבה כל-כך, כאשר הפצעים מדממים, ובתי-הקברות מלאים גוויות, לא נותר לנו אלא למתוח קו על העבר ולהישיר מבט אל העתיד. לא נדבר על ההרס בשני הצדדים. לא נִמְנֶה את הגופות. לא נתַכנן בחשאי את "האמא של כל הנקמות". נדבר על דו-קיום. נחלום יחד את עתידו של האיזור הַמֻּכֶּה הזה.
|
|
פוסטר של אלי מרדומי, צרפת |
מלחמת חורמה בחמאס
מאת דני בן שטרית
הנייה ושלטון החמאס מהווים סכנה קיומית למזרח התיכון בכלל ולישראל בפרט, רק החלשתו מחד וחיזוקו של אבו-מאזן מאידך יוכלו להביא לשגשוג איזורי. |
|
עבדים היינו
מאת אריק פורסטר
כביכול, הדוד האמריקאי הנדיב תומך בנו בסכום גדול: שלושה מיליארד דולר לשנה. אך אף פרוטה שחוקה אחת מסכום גדול זה לא מגיעה אל אלה שזקוקים לו: מערכת החינוך, אלמנות, יתומים וזקנים קשי-יום בישראל. הסכום מועבר במקור לתאגידים התעשייתים-צבאיים במערב ארה"ב, מהם קונה צה"ל מטוסים ותחמושת. |
|
פוסטר של נאם מויאנג לי, קוריאה |
תגובה למאמרו של ארי שביט
מאת מנשה בן מאיר
"המניע האמיתי של הישראלים שונאי ישראל אינו דאגת אמת לפלסטינים, אלא סוג של גזענות הפוכה", מאשים שביט. על כך הייתי מודד לו כמידתו ומזכיר לו גזענות ישירה כזו הצומחת ,לעיתים קרובות, מעודף פטריוטיזם. |
|
השמאל ביום שאחרי מלחמת עזה
מאת אלי משולם
הרגע בו תידום המולת המלחמה בעזה יהיה גם הרגע בו יהיה על השמאל הישראלי לצאת למסע ההסברתי החשוב ביותר בתולדותיו: המסע להנחלת התמיכה ביוזמת השלום הערבית-סעודית בלבבות הישראלים, אותה יוזמה אשר באופן מעט פרדוקסאלי, תשמור, אם תצלח, על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. |
|
פוסטר של קרלוס לטיף מברזיל |
אָז נִכְתֹּשׁ אוֹתָם
מאת דוד אדלר
יִתָּכֵן וְיִהְיוּ יָמִים טוֹבִים
יָמִים אֲחֵרִים
אַךְ עַל דָּבָר אֶחָד לָהֶם לֹא נִסְלָח
עַל שֶׁאִלְּצוּ אוֹתָנוּ לִכְתֹּשׁ
אוֹתָם. כֹּל כָּךְ חָזָק.
הוא חלם על סיירת אגוז
מאת איתן קלינסקי
הוּא חָלַם עַל סַיֶּרֶת אֱגוֹז
וְאֶת אִמּוֹ שָׁלַח לְסַיֶּרֶת אִיּוֹב.
הוּא נָשָׁא אֵשׁ וְעֵצִים
שֶׁעָמְסָה אַרְצוֹ עַל כְּתֵפָיו
וְלא שָׁאַל אַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה. |
|
| |
|
|
| |
|
.jpg) |
יונה תחת דגל שחור
מאת: בת-שבע שפירא
ההתחפשות הקבועה של ישראל ל'יונת השלום', יונה צחורה כחולות המדבר הבתוליים, ההומה כל הזמן געגועים לשלום, אך 'אין לה עם מי לדבר', נעבעך, אין מי שיקשיב להמייתה הענוגה. לאמיתו של דבר, 'יונה צחורה' זו מסתירה תחת כנפיה כוחות תוקפניים ברוטאליים ורצון להפעילם שוב ושוב.
|
|
| |
עשינו הכל?
מאת: יגאל לביב
ראש הממשלה בהודעתו בממשלה על פתיחת התקיפה הקרקעית בעזה אמר כי עשינו הכל למנוע את המלחמה. האמנם? |
|
הבלוג של אהוד אמיר:
עזה - מה עושים -
לא די בסיום הכיבוש. נדרשת הכרה בסבלם של הנכבשים |
"צדקנים", נמאסתם
מאת: יעל כהן
אני לא מצליחה להבין כיצד ייתכן מצב בו אנשים מפגינים עם "הצד השני", במקום להיות סולידאריים בשעה קשה זו. מבצע "עופרת יצוקה" הוא בלתי נעים עבור תושבי עזה, בלשון המעטה. אך אנו מוכרחים למצוא פיתרון למציאות הקשה של תושבי הדרום ויש להבהיר לחמאס שהמצב הנוכחי איננו יכול להימשך |
|
| |
|
 |
בעל הבית השתגע
מאת תמי מולד חיו
בעל הבית השתגע כבר לפני כמה שנים. אז היו לו פנים אחרות ושם אחר, אבל השיגעון הוא אותו שיגעון, והוא עלול להוביל את כולנו לאבדון. צה"ל נכנס לרצועת עזה, והספירה לאחור החלה. תוך ימים ספורים יתחיל גם הציבור - שכרגע מתאחד סביב מדורת השבט הצה"לית - לשאול את כל השאלות ששאל גם במלחמת לבנון השנייה: בשביל מה. |
|
מידע על הפרת זכויות אדם בוטות
ברצועת עזה |
מלחמת עזה ומבוכות השמאל
מאת נפתלי רז
מבוכה, תסכול, תחושת כישלון, ספקות רעיוניים, תעייה בין תגובות-בטן למסקנות-ראש - תחושות שאני מזהה השבוע אצל פעילים מרכזיים של "מחנה השלום" הישראלי, ויותר מאי-פעם. והמבוכה נמצאת קודם-כל אצלנו, מארגני ההפגנות והמחאות, ראשי תנועות השלום. בשעת המבחן העליונה ל"מחנה השלום", המלחמה, אנחנו מבוססים בתחתית חולשתנו.
|
|
|
כמה הרג עד לתהדיאה
עקיבא אלדר / "הארץ"
כל עוד עם ישראל מצפה שהפלשתינאים ירימו דגלים לבנים - דגלים שחורים יתנוססו מעל ראשו.
|
מלחמת הטוקבק
מאת דוד שחם
המדינה כולה טוקבק. אווירת הטוקבק משתלטת על החיים הציבוריים בארץ כולה. המדיניות של הממשלה היא טוקבק אחד גדול. הניסוחים הסותרים של מטרות המלחמה – שקט לתושבי הדרום, הרתעת החמאס, השמדת החמאס, שיקום הפחד מפני ישראל - הם כולם טוקבק. המלחמה היא מלחמת טוקבק. נכון, אי אפשר לחיות כך במקום שכל הזמן נופלים עליו קסאמים. אבל הטוקבקיסט המצוי לא מסתפק באמירה כזו. הוא מייבב שכל הזמן הפלסטינים טובחים בנו. ואם טובחים בנו, נשכים ונטבח בהם. |
|
| |
|
|
| |
|
|
| גיליון 137 - 1 בינואר 2009 |
|
| |
|
|
די!
מאת נפתלי רז
כן, החמאס "קנה ביושר" את המכה בימים הראשונים, וישראל נאלצה להגיב. אבל עכשיו - די!
די! ועכשיו - לחזור לדבר!
|
|
 |
זה יגמר בבכי
תמי מולד-חיו
שוב אנחנו לא יכולים להבליג, שוב אנחנו יוצאים למבצע שהופך למלחמה. כמו לפני שנתיים וחצי גם הפעם חמומי המוח ניצחו. אבל האם הפתרון הוא במבצע צבאי? האם מלחמה מביאה שלום, רגיעה ושקט? |
|
על המצב
מאת מנשה בן-מאיר
רק לא מלחמה מתגלגלת. חבל על ההולכים שלא ישובו לעולם, חבל על זיו עלומים שייכלה או ייפגם בעוד מלחמה ללא תוחלת. המלחמה תותיר אותנו עוד יותר חלשים, עוד יותר אובדי עצות, עוד יותר שנואים, עוד יותר תקועים. |
|
 |
תנו לנו ולהם תקווה
מאת נעמי בן בסט
פטריות עשן גדולות היתמרו לשמיים קילומטרים ספורים מביתי. הלילה הארוך והחשוך ביותר בשנה הטיל את צילו הארוך והמאיים גם על היום. אינסוף "פתרונות" כוחניים נוסו: ירי ארטילרי ואווירי מאסיבי, פעולות "חיסול", כניסות קרקעיות עם שריון וחי"ר. מי כמונו, תושבי אזור "עוטף עזה", יודעים - לא היה לפעולות אלה כל ערך. |
|
המשך המצור באמצעים אחרים
מאת מיכאל שרון
אין לראות בהתלהטות הנוכחית רק מעין ספין בחירות. יש כאן משהו מעבר לזה, תופעה שכיניתיה "התכנסות בעייתיות מצטברת לנקודות אושר". אנשים הטרודים בבעיות שונות, חלקן שוחקות מאד ונמשכות, נמשכים לכנס (converge) את כל הצרות המצטברות לנקודת סילוק מדומה אחת. |
|
 |
בצל ההפצצות
מאת זכריה פלווין
מבצע "עופרת יצוקה" מתנהל עם שפך דמים קשה. היה ברור שאי-אפשר יהיה לעוצרו – התעלמותה של הממשלה מסבל תושבי שדרות ועוטף עזה איימה למוטט את יסודות השלטון במדינה. עכשיו נשפך הדם, דם של בני אדם רבים. לדאבון הלב, שפך הדם העזתי הזה איננו מבשר על עצירת הירי משם. |
|
רשות הדיבור לאורחים
מאת דוד שחם
הפעם אני מעמיד את כל השטח שברשותי להופעות אורח. הכותרת הראשית של "ידיעות" ביום א', הבוקר שאחרי, כאשר מספר ההרוגים בעזה עבר את המאתיים ובישראל נפל חלל אחד, הייתה: "חצי מיליון ישראלים תחת אש". |
|
 |
עוד מלחמה מיותרת
מאת גדעון ספירו
היום הראשון של מלחמת ישראל בעזה היה כמעט העתק של ראשית מלחמת לבנון השנייה. הפצצות מסיביות של חיל האוויר, גיבוי מוחלט למלחמה מצד הכתבים הצבאיים הפועלים כשליחי דובר צה"ל ומתפעלים מהביצועים של חיל האוויר, כל הפרשנים והאורחים באולפני הטלוויזיה והרדיו, מסחריים כציבוריים, מורכבים מתומכי המלחמה, ועמדות המתנגדים למלחמה לא נשמעת |
|
על שלושה פשעי עַזָּה
מאת אברשה טנא
כמה מוזרות דרכיו של הקדוש-ברוך-הוא! שַׁבָּת של חורף בעיר השלווה הזאת. כבר היו לנו מעט ימי גשם באיזור, והאוויר כאן נקי וצלול. שְׂדרת הזיתים הנטועה לאורכו של "דרך-השלום", הרחוב הראשי בעזה, בוהקת-ירוקה. בתי-הקפה הומים אדם. |
|
 |
תכול העיניים הזקן
מאת: עידו שבואלי
לפני שהכל התחיל, באתי להציג את עצמי למתאמת, תמר, ושאלתי אותה אם יתחיל בזמן. כשאתה רוצה שיכבדו אותך, הדבר הכי נכון לעשות, זה לא ממש לכבד את הצד השני. או לפחות לצמצם את גבולותיו כמה שאפשר. תמר אמרה לי שהכל אמור להתחיל בזמן, כי גם אבו זיידה, ובאמרה כן עשתה תנועת גוף לעבר האדם שעמד לצידנו, גם אבו זיידה ממהר, יש לו משהו ישר אחר כך. |
|
החזרת גלעד שליט - הרהורים וערעורים
מאת: גרשון אקשטיין
לא בלב קל אני כותב רשימה זו. תילי מילים כבר נכתבו, הנושא לא יורד מהכותרות ובמידה מסוימת בצדק, מי אינו רוצה בהחזרת גלעד שליט הביתה בריא ושלם ובמהרה? עד כמה שזה נשמע אכזרי וכואב, דומה שאם מבקשי טובתו של גלעד שליט היו שותקים במקום להרעיש עולמות - הוא מזמן עשוי היה להיות מוחזר לביתו ומשפחתו. |
|
 |
יש שמאלנים ויש שמאלנים
מאת יוני גרף
מאז ומתמיד הייתי מתנגד חריף להכללות, יהיו אשר יהיו. אחד הדברים המרגיזים הם, שאני בתור שמאלני מוצא את עצמי באותה סירה עם אנשים שביני לבינם קיים הבדל גדול מאד. וכך, באין מפריע, טוקבקיסטים למיניהם עושים שימוש במונחים כמו 'השמאל הורס את המדינה'. |
|
מדוע אין ישראל מוכנה לשלום עם שכניה הפלסטינים
מאת דן בבלי
גם אם בתיאוריה רבים מהם מייחלים לשלום, מעשית האזרחים היהודים שבמדינת ישראל אינם מוכנים לשלם את מחיר הפשרות החיוניות המתבקשות בהסדר שיידרש לשלום אמיתי. |
|
 |
אל תגידו לא ידענו
מאת עמוס גבירץ
ביום חמישי 25.12.2008 הרסו כוחות משטרה גדולים מסגד בכפר הבדואי וואדי אל-נעם שבנגב. משם המשיכו כוחות המשטרה ליישוב הבדואי אל-מקימן, צפונית לעומר, ושם הרסו בית בו גרו אם ושבעת ילדיה. |
|
| |
בימים ההם, בזמן הזה...
מאת אדם אור
בזמן הזה חשיכה.
שעות האור מתקצרות
אפלה באה ערב
הזריחות מאחרות
והאור קר כחרב.
לילה בא כשמיכה
וחשיכה.
ממש.
הדליקו נרות לאור חדש. |
|
| |
לְכַתֵּת מִלְחָמָה לְשָׁלוֹם
(טִיל שֶׁל תְּמִימוּת בְּאוֹקְיָנוּס טִילֵי הַמָּוֶת)
מאת איתן קלינסקי
כָּל קָאסָם מְשֻׁגָּר
שֶׁפּוֹגֵשׁ יֶלֶד בִּשְׁדֵרוֹת וּבְאַשְׁקְלוֹן
מוֹסִיף תַּו אֶחָד לַסִּימְפוֹנְיָה לְאֵיבָה
וּפִזְמוֹן חוֹזֵר מְשׁוֹרֵר שִׁנְאָה
בְּשִׁירַת הַמַּקְהֵלָה בְּעִבְרִית.
כָּל סִכּוּל מְמֻקָּד
שֶׁפּוֹגֵשׁ יֶלֶד בְּעַזָּה וּבְרָפִיחַ
מוֹסִיף תַּו אֶחָד לַסִּימְפוֹנְיָה לְאֵיבָה
וּפִזְמוֹן חוֹזֵר מְשׁוֹרֵר שִׁנְאָה
בְּשִׁירַת הַמַּקְהֵלָה בַּעֲרָבִית. |
|
| |
|
|
 |
|
| גיליון 136 - 28 בדצמבר 2008 |
|
קול אחר מהנגב הצפון-מערבי
מאת נפתלי רז
גם איש שמאל חייב להודות, שמכה צבאית לחמאס הפכה לכורח מצער של המציאות. מדינה חייבת להגן על אזרחיה. איך אמר לנו טליק (האלוף ישראל טל) בסוף מלחמת ששת הימים? – "עוד יעברו דורות עד שיגור זאב עם כבש, וגם אז אני מעדיף להיות הזאב"... עוד יגיע זמן השאלות: הטקטית – למה קטעה הממשלה את הרגיעה ב"מנהרה המתקתקת"; האסטרטגית – מדוע מסרבת הממשלה לדבר עם החמאס; המדינית – האם יוזמת השלום הערבית לא מעבירה את האחריות על "הפלסטינים הסוררים" לידי מדינות ערב האחראיות, סעודיה, מצרים וירדן; והמצמררת - האם צדקה הממשלה בדחיית "פדיון הבן" עד להעמדתו בסכנה. עוד יגיע הזמן גם לשאלות נוספות. אבל עכשיו – חובה להשמיע קול אחר - להחזיר לתושבי הנגב הצפון-מערבי חיים נורמאליים. |
|
 |
אי אפשר לחסל רצון של עם לזכויות לאומיות
מאת עבד א-סלאם נג'אר
מה שקורה בעזה לא הפתיע אותי. אירוע כזה דוחף אותי ליאוש. רוב הזמן ראיתי בחינוך לדו-קיום, שלום ופיוס, ושמירת התקווה - כשליחות חיי. מנהיגי ישראל מנסים לשכנע את הישראלים, ואת שאר העולם, שעיקר הבעיה הוא "שלטונו של חמאס בעזה", ואם נחסל את חמאס - נחסל את הסכסוך. גם אם החמאס יוכרע, הסכסוך לא יגמר. |
|
קריאה דחופה משדרות - לחידוש הרגיעה
מאת אריק ילין
אני חי בשדרות מזה 20 שנה עם אשתי, ויש לנו 3 בנים. במשך 8 השנים האחרונות, משפחתי, חברי, שכניי ותושבי האזור כולו - חיים במציאות בלתי נסבלת של ירי מתמשך, הגורם לפגיעה פיזית ונפשית באוכלוסיה כולה. אני שייך לקבוצה הנקראת "קול אחר", המונה כמה עשרות תושבים משדרות ומיישובי עוטף-עזה, ופועלת ליצירת קשרים ובניית אמון עם פלסטינים תושבי עזה. |
|
 |
התעוררנו הבוקר ליום יפה וקיבלנו מלחמה
מאת ג'וליה צ'ייטין
התעוררתי הבוקר עם תוכניות שגרתיות לשבת: לעשב קצת בגינה, לצאת להליכה טובה סביב הקבוץ, להתקדם עוד בהכנת פרויקטים שאני צריכה להגיש השבוע. וקבלנו מבצע "עופרת יצוקה". |
|
אדנן צלצל ב-12:10
מאת דן יעקבסון
ב- 12:10 צלצל הנייד שלי והקפיץ אותי משלוות צהרי שבת. על הקו היה אדנן זאין, ידידי מבית-חנון, שבצפון רצועת עזה. הוא נשמע נרעש ונפחד. ממנו שמעתי על תחילתה של פעולת חיל האוויר. אדנן קרב את הטלפון לחלון, ונתן לי להאזין לשריקות המטוסים ממעל ולהדי ההתפוצצויות. |
|
 |
תגובת צה"ל לירי על עוטף-עזה
מאת דני בן-שטרית
שמאל או לא שמאל - הירי על ישובי עוטף-עזה היה בלתי נסבל. אין עלי-אדמות עם שיורים על עריו בפצמר"ים, קסאמים וטילי גראד - ואינו מגיב עליו. האם בדאונניג 10 היו יושבים בנחת אם טילים היו נוחתים על בירמינגהם, למשל? האם בשאנז-אליזה מישהו היה מעלה על דעתו לא להגיב לו היו יורים על פריז או מרסיי? או שמא בקרמלין היו מרשים לגרוזיה להעיף טילים לעברה? ברור שלא. |
|
שתי ערים, שתי משפחות
מאת מנשה בן-מאיר
במעטפת של "מוספשבת" של "מעריב" מתנוססת כותרת: "שתי ערים, שתי משפחות", ומעליהן צילום בגודל זהה של משפחת כהן משדרות ומשפחת כחלות מעזה. בשני הצדדים חיות משפחות חפצות חיים. לשני הצדדים אותם רגשות, פחדים ותקוות. בשני צדי הגבול חיים בני אדם. לשני הצדדים הזכות לחיות בכבוד ובביטחון. |
|
 |
הביצה והיתושים
מאת יגאל לביב
יותר ממאה שנה נלחמים היהודים בארץ-ישראל ביתושים הפלסטינים העוקצים ללא הפסקה. אין טקטיקה צבאית שלא נוסתה, לפני ואחרי קום מדינת ישראל. לשווא. עד כה נפגעו יותר ממאה אלף (!) בני אדם משני הצדדים. היהודים, ועכשיו הישראלים, סירבו עד כה להכיר בפלסטינים כצד שווה. |
|
קריאות מלחמה
מאת דוד שחם
רק ביום שישי כתב נחום ברנע ב"ידיעות" מאמר, שהוא בעיני אחד הנבזים שנכתבו בשבועות האחרונים. מילא שאמר כי ברק סיבך את ישראל ברגיעה מזויפת, רעילה – זו דעתו, וזכותו לומר את דעתו. הרבה יותר גרוע שאמר כי ברק אינו מוכן להודות בטעות ולעצב את מערכת היחסים עם עזה מחדש. חיפשתי היטב בין השורות של ברנע ולא מצאתי איך הוא חושב שניתן לעצב מחדש את מערכת היחסים עם עזה. |
|
מבצע יש, מדינאות - לא ממש
מאת אורי יזהר
שורות אלה נכתבות במוצאי שבת, לאחר שהתחילה הפעולה הגדולה נגד החמאס בעזה. גם אם יש הצדקה למבצע, והחמאס הרוויח הפעם ביושר את האבידות הכבדות שנגרמו לו בתקיפה האווירית, וגם אם כולנו יודעים שהמבצע יארך זמן וירי הרקטות יגבר ויהיו גם נפגעים בצדנו – יש מקום לשאול כיצד הגענו למצב הזה, והאם ניתן היה למנוע אותו מראש.
|
|
| |
|
|
| גיליון 135 - 25 בדצמבר 2008 |
|
| |
|
|
 |
בלי מורא, בלי משוא פנים
מאת נפתלי רז
השבוע נערך יום-הולדת ייחודי לאדם ייחודי: עימותים-רעיוניים, בסינמטק ת"א, על המדינה הפלסטינית – והעיתונות הישראלית, לכבוד הישראלי שנאבק יותר מכל על שני אלה – אורי אבנרי, שחגג 85. |
|
 |
מינשר-אזעקה ליו"ר מרצ חיים אורון
נשלח לפני 10 ימים, בהמשך לתזכיר "על כל הקופה" שעמד בבסיס התארגנות "התנועה החדשה" (ופורסם כאן בגיליון 20.11).
מאת צבי י' כסה
זה קרב על כל הקופה = על המדינה ועל מהפיכת הריבונות של העם היהודי, שלא יסרסו אותה פשיסטים עם טליתות ובלי טליתות. ועל ביטול הנורמה המחזירה כושלים בצבא לחכמי ביטחון, וכושלים במדיניות - למנהיגי עם. |
|
שתי הערות על המצב
מאת מנשה בן-מאיר
כוונות טובות היו להנהגת מרצ, ובמיוחד לעומד בראשה. הוא ביקש ליצור מומנטום ולמנף את המפלגה לקראת הבחירות, אך טעם של חמיצות מלווה את פארסת האיחוד הזה. |
|
 |
שמאל לא חדש
מאת אלכס מסיס
תנועת השמאל החדשה מבית מדרשם של עמוס עוז וא.ב.יהושוע, חידשה רב שיח במאמרים ובפגישות מפלגתיות של אזרחים המצדדים בשמאל. על הפרק: מי ומה הוא שמאל בישראל? |
|
 |
דמוקרטיה בגרוש
מאת דוד שחם
ככל שחשיבות נושא קטנה יותר, כן הדיון התקשורתי בו נרחב יותר. הנושא האחרון בתחום הפוליטי שכבש לעצמו מקום נכבד בתקשורת הוא הפריימריז של המפלגות "הגדולות", שהושלמו בשבוע שעבר |
|
 |
חיילים היינו
מאת חסן אל-הוזייל
רוב החיילים הבדואים המתגייסים לצה"ל עושים את השירות בהתנדבות. דבר זה מעורר אצל רבים מאתנו כבוד והערכה לאותה קבוצה של חיילים. למרות ההצקות והבעיות המתחוללות במגזר מקופח זה במשך שנים, החייל הבדואי רואה בצה"ל מפלט וגם עתיד. |
|
 |
הלכה התהדייה?
מאת גדעון ספירו
כפי שהדברים נראים בשעת כתיבת שורות אלו, התהדייה, רגיעה בעברית, נפחה את נשמתה. המועד הפורמאלי לרגיעה הסתיים בימים אלו, אבל הקסאמים החלו לנחות בדרום לאחר שישראל הפרה את התהדייה באותה פעולה של פיצוץ המנהרה. |
|
.jpg) |
ישראל נגד רהביליטציה אזורית
מאת מיכאל שרון
במאמרו "אובמה - משכין השלום במזרח התיכון?" נותן הפרשן הוושינגטוני ד"ר לאון הדר, קדימה מכרעת למוכנות שני הצדדים כאן לעשות שלום (רופף ככל שיהיה). אבל קובעי המדיניות בישראל אינם מוכנים לשלם את מחיר השלום. |
|
 |
אם אין קמח - אין תורה
מאת אברשה טנא
מי זוכר היום את שביתת מורי התיכוניים, שהחלה בשנה שעברה בתנופה גדולה והתמוגגה - כאילו לא הייתה מעולם? ומה קרה לַנפשות הפועלות במאבק העיקש חסר הפשרות? |
|
אל תגידו לא ידענו
מאת עמוס גבירץ
מתנחלים מסוסיה מרבים לתקוף את שכניהם הפלסטינים ולסלקם מאדמותיהם. הצבא עוזר להם בכך: הצבא נוהג להכריז על שטח המקיף כל התנחלות, כשטח ביטחוני מיוחד. |
|
| |
מכתב פיטורים
מאת איתן קלינסקי
עַרְפִלִּים מִתְאַבְּכִים בַּאֲמִירֵי בְּלוֹרִית
כְּסוּפָה מְדֻבְלֶלֶת נִבְדֶּלֶת קִמְעָה
שֶהִשִּירָה בַּלַּאט תּוּגָה רְווּיָה
אֶל מוּל שַעַר נָעוּל
שֶאָסַף בַּחֲרוּתוֹ וְאוֹנוֹ
לְמַעַן הָאֵל קָאפִּיטָאָל.
זֶה הָאֵל הַמַּרְוֶה שִכְרוֹנוֹ
מִגֶּרֶם מֻצָּק
מִשְּרִיר דָּרוּךְ
גּוֹמֵא בְּכִרְסוֹ לְשַד עֲלוּמִים
וּמֵקִיא מֵאֲחוֹרֵי שַעַר נָעוּל –
גֶּרֶם סָחוּט מַדּוּחַ אֶל תּוֹך
בְּלוֹרִית כְּסוּפָה מְדֻבְלֶלֶת
וּמִכְתַּב פִּטּורִים בַּיָּדָהּ.
|
|
| |
|
|
ברגע האחרון:
בקשות לפגישות דחופות בנושא יוזמת השלום הערבית הפנו ראשי המועצה ליוזמות שלום (המל"ש) ביום ה' 25.12 לראש-הממשלה אולמרט, שרת החוץ לבני, שר הביטחון ברק, ראש האופוזיציה נתניהו, ראש התנועה החדשה-מרצ אורון, וראש ש"ס ישי והרב עובדיה יוסף.
פגישה דומה בנושא בקשו ראשי המל"ש גם עם שליח הקורטט במזה"ת טוני בלייר. במקביל פנו ראשי המל"ש לנשיא ארה"ב המיועד ברק אובמה ולמזכירת המדינה המיועדת הילרי קלינטון בבקשה לפגשם בנושא לאחר היכנסם לתפקידם ב-20.1.09.
המועצה ליוזמות שלום (המל"ש) היא קבוצת אישים בעלי מוניטין מתחומי הביטחון, האקדמיה, הרוח והכלכלה, שעל רקע דאגתם העמוקה מהמצב המדיני-בטחוני של ישראל התארגנו, במאי 2006, במגמה להעלות לדיון ציבורי יוזמות שלום, בניצול כישוריהם ותחומי המומחיות שלהם, ולהציען לממשלת ישראל. לאחרונה ערכה המל"ש מסע-הסברה נרחב בעיתונות ובאינטרנט בנושא יוזמת השלום הערבית.
על הבקשות לפגישות בנושא חתומים חברי מזכירות המועצה ליוזמות שלום (המל"ש):
חתן פרס ביטחון ישראל אל"מ (מיל') בן-עמי גוב; אל"מ (מיל') ד"ר עמיר בר-אור; פרופ' דניאל בר-טל; ד"ר צביה ולדן; פרופ' דן יעקבסון; חתן פרס ישראל בחינוך פרופ' גבי סלומון; פרופ' אמנון סלע; יזם ההיי-טק גדי קני, איש-החינוך ומרכז המל"ש נפתלי רז; היועץ-האסטרטגי דרור שטרנשוס; ופרופ' יצחק שנל.
|
|
| |
|
|
| גיליון 134 - 18 בדצמבר 2008 |
|
| |
|
|
 |
"אצלי, מרקיז, הכל בסדר"
מאת תמי מולד-חיו
האמירות של אבירי השוק החופשי, הטוענים כי מצבנו בעת תחילת המשבר הכלכלי ממש מצויין, מזכירות את סיפור המרקיז שיצא לחופשה, ואת הדיווח שנתן לו המשרת שנשאר לשמור על האחוזה... |
|
.jpg) |
מרצ חייבת לשמור על הנהגתה הנבחרת
מאת יפעת סולל
ועידת מרצ בחרה רשימה לתפארת. רשימה שנותנת תחושה של חזרה למרצ של פעם, עם עמדות מחודדות, אנשים בולטים והדגשת הנושאים החברתיים, עם בחירתם של אילן גילאון ומוסי רז למקומות גבוהים במיוחד. זה הקו שחברי ועידת מרצ חשבו שמרצ צריכה להוביל. |
|
 |
"העבודה" טרם מתה!
מאת אברהם גל
הקשים ביריביה יתקשו להציע למפלגת העבודה "פטנטים" חדשים להרס עצמי, שטרם יושמו: טשטוש ערכים, יעדים וסדרי עדיפויות; סטגנציה אישית ורעיונית; העדר מנהיגות אמיתית וחדורת חזון; חסימת השורות בפני כוחות רעננים ואיכותיים; ביצועים בלתי-מרשימים בתפקידים המופקדים בידיה; תאוות כבוד ושררה לשמם; ניהול כספי שערורייתי; ולצד אלה אובדן להט הקרב (הפוליטי) ומסמוס החתירה הנחרצת לתפיסת השלטון מחדש. |
|
עכשיו - לעבודה
מאת יובל אדמון
על אף הזלזול האופנתי במפלגת העבודה ובפריימריז שקיימה, מי שבאמת מתעניין ומתעמק בתוצאותיהם יגלה שחברי מפלגת העבודה הביעו בהצבעותיהם עמדה מאוד ברורה וחשובה, אשר ראוי לתת עליה את הדעת. |
|
ימין ושמאל רק שמאל ושמאל
מאת יגאל לביב
עולם החי כולל יצורים רבים הנראים דומים להפליא ליצורים אחרים לגמרי, במטרה להטעות ברואים אחרים. לאחרונה מלאה הארץ באירועי שמאל. התקשורת מדווחת כל יום על סאגת המו"מ בין מרצ לגוף הידוע בשם תנועת השמאל החדשה. ידידיו ומוקיריו של העיתונאי הדגול אורי אבנרי מארגנים לו יום הולדת שיוקדש לדיון בנושאי שמאל. האומנם אלו המכונים, או מכנים עצמם, שמאל - הם באמת שמאל? |
|
 |
על ימין ועל שמאל
מאת אברשה טנא
בימים אלה של "קדם-בחירות", שעה שבחוץ מהדהדים עדיין תֻּפֵּי ה"פריימריז" ויועצי תדמית מבריקים שוב עמֵלים על ססמאות נבובות, עוברים ממפלגה אחת לְמִשְׁנֶהָ וממציאים את ה"גימיק" הבא שיכבוש את לב הבוחרים. |
|
 |
אני רוצה להצדיע
מאת מנשה בן-מאיר
אני רוצה להצדיע לארגוני השמאל: אנרכיסטים נגד הגדר, בצלם, בת צפון לשלום, בת שלום, גוש שלום, האם החמישית, הועד הישראלי נגד הריסת בתים, המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, התנועה הקיבוצית (אגף המשימות ותנועות הנוער), יש גבול, יש דין, לוחמים לשלום, מחסום ווטש, נשים בשחור, עץ הזית, קבוצת הכפרים, קואליציית הסטודנטים-אונ' ת"א, קואליציית נשים לשלום, רופאים לזכויות אדם, שומרי משפט, תעאיוש (בסדר ה-א'-ב'), ועוד רבים וטובים. |
|
.jpg) |
אלה שופטים, אלה?
מאת דוד שחם
זה זמן-מה ניכר שמתנחלים שהתפרעו ומובאים להארכת מעצר לבית משפט השלום בירושלים, זוכים ליחס מועדף, ובדרך כלל מסרב בית המשפט לפניות להארכת מעצרם. |
|
נלחמים על הבית
מאת עומר סלע
מחירי הדיור להשכרה או למכירה בישראל, באזור המרכז ובירושלים, הפכו להערכתי לבעיה הכלכלית מספר אחת של מאות אלפי משקי בית, עם השלכות כלכליות וחברתיות חמורות.
|
|
 |
אל תגידו לא ידענו
מאת עמוס גבירץ
בחירתו של אורי לופליאנסקי לראשות עיריית ירושלים נטעה תקוות בלב. רצינו להאמין כי האיש אשר הקים וניהל את "יד שרה" - מפעל העזרה לחולים בשעת צרה – ימשיך באותו קו אנושי ויפסיק את המדיניות הנפשעת של הריסות בתי פלסטינים במזרח ירושלים. האכזבה היתה קשה. |
|
| |
לוּלֵא
מאת סמא שקרא
מְקֻפֶּלֶת בָּאֲרוֹן
לְצַד אִמִּי
אָבִי
אַחְיוֹתַי
סָבִי וְסָבָתִי
צְלָלִים בַּתְּמוּנָה.
הָיִיתִי נִשְאֶרֶת עֵרָה
לוּלֵא יָדַעְתִּי
אֵיך לְהַצִּילָם.
הָיִיתִי מִתְמַסֶּרֶת
פַּעַם אַחַר פּעַם
לִהְיוֹת קָרְבָּן טָמֵא
לוּלֵא זָכַרְתִּי
אֶת רַעַש הַדִּמְעָה.
מְקֻפֶּלֶת בָּאֲרוֹן
לְצַד אִמִּי.
|
|
| |
|
|
| |
|
|
| גיליון 133 - 12 בדצמבר 2008 |
|
| |
|
|
 |
חזרתי הביתה - תודה, לובה
מאת נפתלי רז
חזרתי הביתה, בחודש האחרון. בשלושה מובנים. ושלושתם - עם לובה אליאב. ראשית, חזרתי הביתה פוליטית ל"תנועה החדשה" המתגבשת סביב מרצ וג'ומס. חזרתי גם לפעילות השמאל - גיבשתי, עם חברים, את קמפיין "יוזמת השלום הערבית". וחזרתי לחיות גם בנגב. כולכם מוזמנים לביתי - ב"תנועה החדשה", בפעילות השמאל, ובנגב. איתי - ועם אדמו"רי לובה אליאב.
|
|
|
ככה לא בונים תנועה
מאת תמי מולד-חיו
לפני שבוע הושקה תנועת השמאל החדשה - זו שליד מרצ, או שאולי צריך לומר את האמת - זו שהיא בעצם שידרוג של מרצ. אני לא הגעתי. אני מהמתלבטים. במקום בניית אמירה שבעקבותיה מגיעים אנשים טובים ואיכותיים, החליטו במרצ להביא "כוכבים". |
|
.jpg) |
אחרי הפינוי
מאת זכריה פלווין
אני בהחלט יכול להבין את אי-רצונו של שר הביטחון אהוד ברק לעסוק בפינוי המתנחלים תוך שפיכות דמים: כל אדם שפוי ואחראי בתפקיד ממלכתי ישאף להימנע משפיכות דמים. לשם הימנעות זו מר ברק ניסה במשך תקופה ארוכה לדבר עם הנהגת המתנחלים, תוך חשיפתה של האוכלוסייה הפלסטינית לאלימותם של הצעירים בבית המריבה ובאזור שמסביב. |
|
צביעות נטו
מאת דוד שחם
הפרעות שפרעו בריוני המתנחלים בערביי חברון, מעלות על סדר יומנו שוב את הנימוקים המתחסדים שבהם משתמשים המתנחלים ותומכיהם - הגלויים והמוסווים - להצדקת ההתנחלות הלא-חוקית בשטחים, שעל פי אמנת ז'נבה אסור ל"מעצמה כובשת" להעביר אליהם את אזרחיה. |
|
טול קורה מבין עיניך
מאת אברשה טנא
בצהריים נכנסו מאה ועשרים שוטרים נחושים לבית-המריבה בחברון ופינו אותו מעשביו השוטים. זה נמשך כשעה. אחדים מהמתנחלים ענדו טלאי צהוב על דש בגדם. אלה שהתעשתו מהר יותר מחבריהם עוד הספיקו לצרוח "נאצים! נאצים!". |
|
 |
סוס העץ הטרויאני של שרגא בירן
מאת יגאל לביב
אם יחולקו נכסי המדינה לכל אזרחיה ישפר הדבר לכמה עשרות שנים את חיי מרבית האזרחים העניים. אולם ללא שינו המשטר הכלכלי המבוסס על ניצול העובדים בידי המעבידים - יאלצו מקבלי המתנות מן המדינה למכור אותן בזול למעבידים. |
|
על סדר היום הישראלי
מאת שי ברק
1. קסאמים על שדרות והנגב 2. בית המריבה בחברון. 3. פריימריז בעבודה 4. פריימריז בליכוד.
|
|
 |
60 שנים להכרזה
מאת גדעון ספירו
ב-10 בדצמבר 1948 חווה העולם רגע של חסד כאשר העצרת הכללית של האו"ם אימצה את "ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם". מזרח ומערב, צפון ודרום התאחדו סביב המסמך המופלא והנפלא הזה. מאז מצוין יום זה כיום זכויות האדם ברחבי העולם. |
|
אל תגידו לא ידענו
מאת עמוס גבירץ
בזמן שכל העיניים הופנו לחברון, ומתנחלים תקפו פלסטינים בחברון, המשיכו גם מחוץ לחברון הפגיעות הרגילות של מתנחלים בפלסטינים. |
|
| |
יצאתי מבית שאגאל
(זיכרונות מתקופת שליחותי החינוכית בחבר העמים)
מאת איתן קלינסקי
יָצָאתִי מִבֵּית שָאגָאל בָּעִיר וִיטֶבְּסְק
וְשוֹטַטְתִּי בִּרְחוֹבוֹת עִיר שֶנָּסְקָה לַשָּמַיִם,
שָעָה אֲרֻכָּה הִתְהַלַּכְתִּי עִם תַּלְמִידַי
בֵּין עַנְנֵי תְּכֵלֶת פּוֹרְטִים עַל כִּנּוֹר.
מֵעָלַי שְטִיחִים מְעוֹפְפִים
מוֹרִידִים אֶת יַעֲקב הַחוֹלֵם
לְחַיֵּך אֶל כָּל הנִּקְרָה בְּדַרְכּוֹ. |
|
| |
|
|
| |
|
|
| |
|
|
